החלטה בתיק מ"ת 2384-03-14 - פסקדין

1. בפני בקשה למעצר עד לתום ההליכים של המשיב בגין כתב אישום שהוגש נגדו המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רשיון (נהג לא מורשה), נהיגה ללא ביטוח, אי ציות להוראות שוטר, נהיגה ברמזור אדום, כניסה לרחוב בניגוד לתמרור "אין כניסה", הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה פוחזת של רכב.

לטענת המבקשת ביום 6.3.14  סמוך לשעה 00:45, נהג המשיב (בן 29) וללא רשיון נהיגה ברכב מ.ר. 16-210-17 (להלן: " הרכב") שהיה בבעלותו, מכיוון כיכר זעים לכיוון א-טור באיזור שיפוט ירושלים. שוטר הורה למשיב לעצור, או אז המשיב החל להימלט תוך האצה למהירות מופרזת. המשיב המשיך במנוסתו לכיוון צומת רוקפילר, שם התבקש על-ידי שוטר אחר לעצור, אך לשוטר הנ"ל לא נענה והמשיך להימלט, תוך שהוא חוצה צומת ברמזור אדום. התפתח מרדף כשניידת דולקת בעקבות המשיב עם אורות כחולים והשוטרים כורזים למשיב לעצור. המבקשת טוענת כי במנוסתו המשיב נהג בניגוד לתמרור "אין כניסה" וחצה צומת נוסף באור אדום, המשיב זיגזג בין נתיבים באופן שנסע בכיוון הנגדי וסיכן עוברי דרך. המשיב אף איבד שליטה על רכבו ופגע בשלושה רכבים חונים. עוד מצויין כי המשיב התנגד למעצרו ותקף את השוטר שפר.

2. טענות המבקשת :

א.      יש די ראיות לכאורה להרשעת המשיב במיוחס לו. ובנוסף יש אינדיקציה ראשונית אף לכך שהמשיב נהג בשכרות, לפי בדיקת הנשיפון ולפי הודאתו (טרם התקבלה תוצאת בדיקת הדם).

ב.      הרכב בו נהג המשיב רשום על שמו על אף שאין בידו רשיון.

ג.       מעשיו של המשיב חמורים שהרי נהג ללא רשיון מעולם בפראות ותוך מעבר ברמזור אדום פעמיים, נהיגה ב"אין כניסה", בניגוד לכיוון התנועה במהירות מופרזת, תוך סיכון עוברי דרך, עד שלבסוף פגע בשלושה רכבים חונים. אך בנס לא היו פגיעות בגוף.

ד.       למשיב עבר פלילי של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה , שבגינה ריצה תקופת מאסר של חצי שנה ועבר של פריצה לרכב וסיוע בגינם יצה 3 חודשי מאסר בפועל.

ה.      כנגד המשיב מתקיימות עילות מעצר של מסוכנות וחשש משיבוש הליכי משפט והימלטות.

ו.        המשיב הוכיח כי אין מקום ליתן בו אמון בשל העבירות בהן מואשם ולכן אין מקום לחלופת מעצר.

3. טענות המשיב:

א.      מסכימים שיש ראיות לכאורה לעניין נהיגה ללא רשיון, חציה ברמזור אדום, ההימלטות משוטרים - החל מהניידת השניה שדלקה אחריו. השוטר הראשון שהורה למשיב לעצור (מרעי) כלל לא היה במדים ולא היתה למשיב חובה לעצור המשיב גם לא הבין כי מדובר בשוטר.

ב.      אין ראיות לכאורה לעניין נהיגה במהירות מופרזת או לעקיפה מסוכנת. שכן הדבר לא הוסבר על-ידי שוטרים.

ג.       אין ראיות לכאורה לעניין נהיגה בשכרות והדבר אך לא מצוין בכתב האישום.

ד.       המשיב לא גרם להתנגשות בינו לבין הרכבים החונים, אלא השוטרים שנגררו עם הניידת ברכבו של המשיב מספר פעמים גרמו לתאונה זו.

ה.      אין ראיות לכאורה לעניין תקיפת שוטר, השוטר שהותקף לכאורה לא התלונן ולא רשם מזכר על כך.

ו.        בכוונתו לטעון ל"הגנה מן הצדק" הן בשל אכיפה בררנית של הדין כלפי המשיב בניגוד לשוטרים שלא נחקרים אפילו במח"ש, לאחר שהודו בפה מלא כי התנגשו במכוון עם רכבו של המשיב, והן מן הטעם שהשוטרים ריססו פלפל בפניו של המשיב בעודו ישוב ברכבו (לטענתם משום שסירב לצאת את הרכב). פעולות השוטרים היו לעמדת ב"כ המשיב בלתי חוקיות ומהוות כשלעצמן טעם לביטול כתב האישום. והדבר משליך מטבע הדברים על בקשת המעצר עד לתום ההליכים.

ז.        היה על המאשימה לבקש "היתר שפיטה" ולפנות למח"ש לחקור השוטרים המשיב אינו יכול להתלונן במח"ש עקב היותו עצור ועל המבקשת היה לפתוח התיק עקב הרשום בחומר החקירה.

ח.      העובדה כי רכב המשיב רשום על שמור אינה מהווה הוכחה לנהיגה שלו ברכב, המשיב טען כי אחיו נהג ברכב בכל התקופה ואין ראיות המוכיחות אחרת. ומכל מקום רכב המשיב נלקח ממנו ואין חשש כי ינהג. אין גם למשיב עבר של נהיגה ברכבים של אחרים (שבל"ר).

ט.      למשיב אין עבר רלוונטי, והעבר הנוגע לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה הינו בשל ידוי אבנים וכלל לא בנסיבות של נהיגה ומדובר אף בעבירה שהתיישנה. עברו של המשיב נקי בשבע השנים האחרונות.